top of page
  • שי כץ

העץ בדשא של השכן - חלק שני

מגזין "פפירוס" ינו'-פב' 2022 (כתבו נעמה לוריה ארבילי ושי כץ)

ניהול ממשק תחזוקה נכון הינו מפתח הכרחי לאיכותם ובריאותם של העץ ושל הדשא, החיים זה בצד זה.

בחלק זה נפרט היבטי תחזוקה נוספים בהם עלינו להתמקד לצורך ניהול ממשק תחזוקה נכון


בחלקה הראשון של הכתבה תארנו את הקונפליקט המתקיים בין העץ לדשא, החיים וחולקים מרחב מחייה משותף תוך תחרות מתמדת ומובנית על משאבי אור, מים וחומרי הזנה.

העלינו את השאלה כיצד ניתן לשמר דו-קיום בשלום בין מרבד ירוק, צפוף ואיכותי לבין עץ בריא וחיוני, כאשר השאיפה שלנו היא כמובן שהעץ והדשא ישגשגו יחדיו.

על מנת להגיע ליעד זה, ראשית חכמה נעוצה בתכנון נכון ושנית בניהול ממשק תחזוקה נכון. שני היבטים, נפרדים וקשורים, הנוגעים לאיזון העדין בממשק המתקיים בין עץ ודשא, החיים זה בצד זה.

שני חלקי הכתבה הראשונים מתרכזים בעקרונות ניהול ממשק התחזוקה ואתגרי התחזוקה עמם עלינו להתמודד, תוך הבנה והתבוננות מקצועית על מכלול השיקולים הפונקציונאליים והאסתטיים.

ניהול ממשק תחזוקה נכון הינו מפתח הכרחי לאיכותם ובריאותם של העץ והדשא, זה בצד זה.

כאשר נדרש תאום וסנכרון בין הגורם המטפל בעצים לגורם המטפל בדשא.

שיטת "הפרד ומשול", בה הרחבנו בחלק הראשון של הכתבה מאופיינת בהסדרת גומה סביב העץ, שמטרתה למתן ולרכך, עד כמה שניתן, את נקודות החיכוך בין העץ לדשא.

"הפרד ומשול" = גומה רחבה = Win win situation בחלק זה נפרט את היבטי התחזוקה הנוספים בהם עלינו להתמקד לצורך ניהול ממשק תחזוקה נכון.


טיפול בדשא
הסדרת הגומה

כדי ליצור גומה רחבה בעלת מראה אסתטי יש להימנע מהדברת שולי הדשא ("קנטים") בחומרים כימיים בסביבת העץ. שימוש בחומרים כימיים בכלל וחומרים סיסטמיים בפרט עלול לגרום נזק לעץ כתוצאה מרחף או נידוף בימים חמים. רצוי אם כך, שהגומה תהיה נמוכה מעט בשוליה ממפלס הדשא וניתן לקבע את שולי הגומה ע"י טיפול חוזר ב"קנטים" עד להתייצבותם.

אוורור ודילול הדשא פעולות מכניות שיש לשקול ביצוען מחשש לפגיעה בשורשים שטחיים ועיליים של העץ.

בכל מקרה מומלץ שלא לבצע פעולות אלו באזור השורשים החופף לחופת העץ.





כדי ליצור גומה רחבה מסביב לעץ הנטוע

בדשא, שתהיה בעלת מראה אסתטי, יש

להימנע מהדברת שולי הדשא ("קנטים")

בחומרים כימיים העלולים לפגוע גם בעץ

כיסוח

יש להתרחק ככל הניתן ממועד ההשקיה האחרון (24 שעות לפחות) ובכך להקטין את מידת ההידוק ודחיסת הקרקע, שאינה בריאה הן לדשא והן לעץ.

השארת שלכת מאסיבית של העץ על הדשא עלולה להפחית את החשיפה לאור השמש, החיוני לדשא. בנוסף, עלולה להסב נזק לדשא גם בשל לחות גבוהה המעלה את הסבירות למחלות וכיו"ב. ניתן לגרף ו/או לכסח את עלי השלכת עם הדשא וכך הופכת השלכת לחלק משכבת הטאצ' החיונית לחיי הדשא, כחלק ממחזורי החנקן והפחמן הטבעיים.

דישון

יש להביא בחשבון שחומרי הזנה מוספים עשויים להיקלט הן על ידי הדשא והן על ידי העצים.

דישון יתר עלול להחליש את מי מהם ובכך להגביר רגישות למזיקים פוטנציאליים.

כמו כן, דישון מאיץ צימוח - במקרה של הדשא הדבר יעלה את תכיפות הכיסוח הנדרש ובמקרה של העץ יגביר את קצב הצימוח, מה שעשוי להחליש את חוזקו המכני.

במידת הצורך, נעדיף שימוש בדשנים אורגניים ומאוזנים )שאינם מבוססים בעיקרם על חנקן( בכדי לעודד צימוח מאוזן של שני הצדדים.


טיפול ועיצוב העץ

הצורך בעיצוב העץ והטיפול בו יקבע בהתאם למין העץ ותכונותיו והממשק בינו לבין

הדשא, בהתחשב בתנאי הסביבה והיחס בין גודל העץ לגודל המדשאה.

ככלל, כבר למדנו שמערכת היחסים מורכבת וחיוניותו של הדשא תלויה במידה רבה במידת החשיפה שלו לאור השמש. מיני וזני דשא שונים בדרישותיהם למידת החשיפה לשמש ישירה, כך שבתכנון נכון ניתן להפחית מעט גם מעוצמתו של

קונפליקט זה.

תהליך הפוטוסינתזה של דשא הגדל בצל חלקי/מלא אינו יעיל והדשא יהיה בעל מופע דליל, חלש, אטיולנטי )צמח הגדל בחוסר אור ונוטה להתארך אל מקור האור, גבעוליו דקים וארוכים(, ופגיע וקיימת סבירות גבוהה שלא יעמוד בשחיקה וייכחד.

בכתבה הבאה נתמקד בהיבטים לבחירת מין העץ האופטימלי בממשק עם דשא.

אך בכל מקרה, כדי לאפשר צימוחו של מרבד דשא צפוף ואיכותי, יש לעצב את העץ באופן שיאפשר חדירת שמש, זאת ניתן להשיג במספר דרכים, בהן:

- בחירת מין עץ שאינו מטיל צל כבד.

- נטיעת עצים במרווחים המאפשרים חדירת אור שמש והתחשבות בצל של אלמנטים קיימים נוספים כמו מבנים, סככות וכד'.

- עיצוב נוף גבוה (פיצול ראשון גבוה יחסית).

- אוורור החופה/צמרת העץ - דילול ענפים פנימיים ויצירת "חלונות" להחדרת אור

במידת הסביר. במקרים רבים זה טיפול שיהיה צורך לחזור עליו כיוון שהעץ ישאף

לחזור ולסגור את "החלונות".

- אפשר גם לבחור עץ נשיר, המאפשר כניסת אור וקרני שמש בעונות הסתיו והחורף.

בנוסף, יש להקפיד על טיפול כנגד מזיקים ומחלות, כגון כנימות ופייחת (פטרייה הנוצרת על עלוות העץ כתוצאה מהפרשת כנימות - "טל דבש") העלולות לפגוע גם בדשא ובעיקר בתחושת המשתמשים בדשא.


השקיה

כחלק מהשיקולים לבחירת מין העץ, יש להביא בחשבון דרישות השקיה דומות.

ההשקיה תורמת ליצירת מיקרו-אקלים ייחודי שעלינו להשכיל להבינו ולא להפר את האיזון העדין בתוכו.

משטר ואופן ההשקיה חייבים להיות מותאמים הן לצרכי הדשא והן לצרכי העץ (בהתחשב בסוג הקרקע) ובכל מקרה מומלץ להפריד בין מערכות ההשקיה, לפחות בשנים הראשונות לגידול העץ. עצים על פי רוב יושקו בטפטוף, בעוד שהדשא יושקה בהמטרה.

בעיקר במיני עצים שמקורם באקלים בו הקיץ יבש, יש להימנע ככל הניתן מהרטבת הגזע על ידי ההמטרה, שכן רטיבות/לחות יתר עלולה לעודד מחלות פטרייתיות, העשויות לגרום לריקבון בגזע ובצוואר השורש. חשוב לשמור על סביבת הגזע מאווררת ויבשה ככל הניתן. ניתן לעשות זאת על ידי הצבת ממטירים מקצה הגומה

כלפי חוץ, במקום המטרה לכיוון העץ, הנהוגה על פי רוב.


הצורך בעיצוב העץ והטיפול בו יקבע בהתאם

למין העץ ותכונותיו והממשק בינו לבין הדשא,

בהתחשב בתנאי הסביבה והיחס בין גודל העץ לגודל המדשאה


מוטב להקפיד על השקיית עומק המעודדת העמקת שורשים הן של הדשא והן של העץ.

העמקת שורשי הדשא תאפשר לו להגדיל את נפח השורשים הקולטים מים ולהגיע למקורות לחות במעבה הקרקע.

מצד העץ, במתן השקיה רדודה עולה הסבירות לכך שהעץ יפתח מערכת שורשים עילית ויש לכך השלכות רבות, כגון:

- חשיפת השורשים לפגיעות מכניות.

- תחרות על משאבי מים וחומרי הזנה בשכבת הקרקע העליונה.

- ערעור יציבות העץ לטווח הארוך.

- מפגע בטיחותי למשתמשים במדשאה ולכלי הכיסוח.

לדשא הגדל בארץ בתנאי צל מבוקרים יש גם יתרון בכך שצריכת המים של הדשא

קטנה (הקטנת אידוי) וכך ניתן לצמצם את מנות ההשקיה, אך מבלי שהדבר יפגע במנות ההשקיה להן זקוק העץ.

עד כאן חלקה השני של כתבה זו. בחלקה השלישי והאחרון בסדרה, נפרט אודות מכלול שיקולי התכנון (פונקציונאליים ואסתטיים) המונחים לפתחנו, ובאים בצד

ו/או בשילוב עם תכונות מין העץ ותכונות מין הדשא. זאת במטרה לצלוח את משימת בחירת מין ה-עץ המיועד.

13 views0 comments

Recent Posts

See All
bottom of page